הטיפול באתרים בהם נמצא זיהום קרקע, גז קרקע או מי תהום מתגלה לעתים כמסובך או לא כדאי מבחינה כלכלית.
במקרים אלו מומלץ לבצע באתר סקר סיכונים, אשר בוחן את מידת הסיכון הטמון בזיהום לאדם ולסביבה וממליץ כיצד לנהל סיכון זה.
סקר הסיכונים נערך על פי מתודולוגיית ה- IRBCA ובאמצעות מודל מתמטי ייעודי. מתודולוגיה זו מבוססת על מתודולוגיית ה- RBCA האמריקאית של מכון התקנים האמריקאי (ה- ASTM), לאחר התאמה למאפייני הקרקע ומי התהום בישראל.
סקר הסיכונים כולל בתוכו מספר שלבים:
1. הכנת מודל קונספטואלי של האתר (Conceptual Site Model, CSM) – תיאור האתר, הפעילות באתר ובסביבתו, תיאור הידרו-גיאולוגי של האתר וסביבתו, בחינת מבנה הקרקע, איתור מוקדי זיהום ויאור אופן פיזור המזהמים בזמן ובמרחב בקרקע, בגז הקרקע ובמי התהום.
2. בניית מודל חשיפה – זיהוי הרצפטורים (הפרטים העלולים להיפגע מהזיהום, כגון תושבים, עובדים, בעלי חיים, צמחים) באתר ובסביבתו ודרכי חשיפת הרצפטורים השונים למזהמים.
3. תיחום הזיהום – קביעת תחומי התפשטות הזיהום וגבולות הזיהום תוך חישוב ערכים מייצגים של ריכוזי המזהמים השונים בקרקע, בגז הקרקע ובמי התהום.
4. ביצוע הערכת סיכונים (Risk Assessment, RA) –
4.1 ביצוע הערכה לפי Tier 1 – השוואת ריכוזי המזהמים בתווכים השונים לערכי מטרה מבוססי-סיכון (Risk-Based Target Levels, RBTLs) מתוך טבלאות המצורפות להנחיות ה- IRBCA באמצעות תוכנה ייעודית. במידה וריכוזי המזהמים באתר נמצאו כחורגים מערכי הסף יש להחליט באם לשקם את האתר או להמשיך בהערכתו לפי Tier 2.
4.2 ביצוע הערכה לפי Tier 2 – חישוב ערכי מטרה אופייניים לאתר (Site Specific Target Levels, SSTL) באמצעות תוכנה ייעודית.
4.3 ביצוע הערכה לפי Tier 3 – שימוש במודלים הידרולוגיים לצורך בחינת התפשטות המזהמים והערכת תרחישי שיקום, תוך הצבת ערכי סף ייחודיים לאתר הנבדק.
בסיכום הסקר נקבעים ערכי היעד לשיקום האתר אשר יבטיחו כי לא ייגרם כל נזק לאדם או לסביבתו ומוצגת תכנית לניהול הזיהום, הכוללת הצעה לחלופות לשיקום, שיטות למניעת התפשטות הזיהום ותכנית לניהול ארוך-טווח.